<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער תשיעי ס"ל</h1>
<h2>דף לד.</h2>
בזמן ששליח צבור אומר מודים העם מה הם אומרין, מודים אנחנו לך ה' אלהינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות (נודה) לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו כן תחיינו ותקיימנו ותקבצנו ותאסוף גלותינו לחצרות קדשך ולשמור חקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך. יש מי שכתב שחותם בא"י אל ההודאות. ויראה לי שאין חותמין בה כלל, והחותם בה הרי הוא כמברך ברכה שאינה צריכה. כתב הר"ם כשיגיע שליח צבור למודים וכורע כל העם שוחין מעט, ולא ישחו יותר מדאי, ואומרין מודים אנחנו לך וכו'. נראה מלשון הר"ם שעל מודים דרבנן הוא שאין שוחין יותר מדאי אבל במודים בתפלתו שוחה כפי מה שירצה.
